החלטה בתיק ת"א 5664-09-08

אין חולק, כי התובע נפגע בת.ד. מיום 28.6.07 והנתבעת לא חלקה על חבותה בתאונה זו.

דע עקא, כי התובע טען לנזק נוירולוגי ונכות כתוצאה מתאונה זו וכן טען כי בעקבות סחרחורות  שנגרמו לו בעקבות תאונת הדרכים נפל ונגרמו לו נזקי גוף נוספים.

הנתבעת טענה בתוקף שאין קשר בין הנפילות ונזקי הגוף שהיו לתובע בעקבותן וטענה שאם ימנה ביהמ"ש מומחה בתחום הנוירולוגי לבדיקת מצבו של התובע יש להגדיר במפורש את סמכויותיו וכי אין להתייחס לנזקי גוף עקב נפילות אלה.

בעקבות מחלוקת זו נשמעה חקירתו של התובע במסגרת קדם משפט ביום 11.11.10 ובעקבותיה ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש. כתבתי בין השאר בהחלטה: "החלטה זו ניתנת בנוגע למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ולמנדט שיקבל המומחה ככל שהדבר נוגע לנפילה שעבר התובע באפריל או מאי 2009, כתוצאה מסחרחורות לטענתו והדבר הביא לנזק בכתף" ובהמשך: "התובע עותר למינוי מומחים רפואיים בשלב ראשון של נוירולוג ולאחר מכן אורטופד. בתאריך 5.09 נפל התובע ונחבל בכתפו, התובע לא פנה לטיפול רפואי אלא מספר ימים לאחר מכן וזאת לאחר שמצבו ומצב הכתף הוחמר על פי עדותו בבימ"ש ושם התלונן על כאבים בכתף. בחנתי את המסמך הרפואי הראשון אין בו איזכור כלשהו לגבי סחרחורות כגורם עובדתי נטען ע"י התובע שהביא לנפילה זו. בהמשך נבדק התובע מספר פעמים ובאף אחד מהפעמים לא הוזכר קיומם של סחרחורות כגורם לנפילה".

בסיכומו של דבר ובהחלטה מנומקת, החריג ביהמ"ש את נושא הנפילה משנת 2009 בלבד ממינויו של נוירולוג שהתמנה ע"י ביהמ"ש והתובע למעשה לא עתר או חזר בו מהבקשה למינוי מומחה בתחום האורטופדי. ביהמ"ש מינה בעקבות החלטה זו את דר' מיכאל סולה מבי"ח נהריה כמומחה נוירולוג מטעם ביהמ"ש.

דר' סולה נתן חוו"ד ביום 23.2.11 בחוות דעתו כתב דר' סולה בעמ' 3 תחת הכותרת "קשר סיבתי": "אינני רואה קשר סיבתי בין תאונת הדרכים מיום 28.6.07 לאירועי "כמעט התעלפות". בשאלת מינוי מומחה בתחום האורטופדי אינני רואה צורך בכך, מחלה של כתף לא קשורה לחבלה... אינני רואה קשר סיבתי בין תאונה משנת 2007 לנפילה בשנת 2009. בעניין אי הכושר הרפואי הנטען, אינני מתרשם מבעיה כלשהי שמונעת ממנו לעבוד אם כי אולי עם מגבלות מסוימות עקב אירועי נפילות", בסעיף "סיכום" בעמ' 4 לחוות דעתו, כתב המומחה: "אין ספק שמר חלאד תאופיק עבר תאונת דרכים בשנת 2007 עם חבלת צוואר ללא חבלת ראש ישירה וללא איבוד הכרה, נזק קל על פי כללי הרפואה. לא צוין שום ממצא חבלתי בבדיקות הדמיה מקיפות. התפתחות אירועי נפילות כמעט התעלפות וחבלות חלקי גוף שונים בעקבות נפילות הללו אינן קשורות לתאונה נדונה אלא לבעיית הספקת דם למוח או הפרעות קצב לב. לא נותרה נכות לדעתי".

דע עקא, כי התובע לא השלים עם חוות דעתו של דר' סולה, שלח לו שאלות הבהרה ואף העיד אותו ממושכות במסגרת ישיבת קדם משפט ביום 28.6.12. עם סיום עדותו ובישיבת ביהמ"ש מיום 9.10.12 הסכימו הצדדים על הגשת סיכומים כאשר ביהמ"ש ציין במפורש בפרוטוקול ואני מצטט: "ביהמ"ש מבהיר לנתבעת כי הסיכומים מטרתם כפולה וזאת לאחר שביהמ"ש עבר על נתוני התיק: או שביהמ"ש אחרי שיקרא את הסיכומים יגיע למסקנה שחוות הדעת של דר' סולה ששללה קשר סיבתי (רפואית) אינה מספיקה ויש צורך במינוי מומחה נוירולוגי אחר או לחלופין יכריע כי חוות דעת זאת היא המחייבת ויפסוק את הפיצויים לפי 0% נכות. אין בדעת ביהמ"ש בתיק הספציפי האמור להתערב בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי אלא על דרך של מומחה רפואי אחר אם ימצא לנכון לעשות כן".

סיכומי התובע בנושא חוות הדעת הרפואית של דר' סולה והצורך במינוי מומחה נוירולוגי אחר מטעם ביהמ"ש :

בסיכומיו מנסה ב"כ התובע לשכנע את ביהמ"ש כי יש לדחות את חוות דעתו של דר' סולה בכל הנוגע להעדר קשר סיבתי רפואי בין התאונה נשוא תיק זה ובין נפילה שעבר התובע בתאריך 21.11.07 וכן ביחס לשיעור הנכות ו/או שאלת אי הכושר.

להלן התייחסות התובע בסוגיות אלה:

1.         המומחה העיד בחקירתו הנגדית כי סחרחורות סיבובית (ורטיגו) יכולה לגרום לנפילה.

2.         בתשובות לשאלות הבהרה (תשובה מס' 3) כתב המומחה, כי בבירור סחרחורת מעורבים מומחה א.א.ג. ונוירולוג וכשמדובר בהתעלפות הבירור הוא קרדיולוגי ונוירולוגי. עיון במסמכים רפואיים וחקירת המומחה מעלה, כי התובע אכן הופנה למומחה א.א.ג. ביום 20.1.08 ונבדק על ידו בתאריך 19.2.08 וכל הבירור בעקבות הנפילה הראשונה היה של מומחים בתחומים האמורים דבר המחזק את טענות התובע כי הכיוון היה "סחרחורת סיבובית" וקרדיולוג כלל לא הוכנס לתמונה. גם בתשובה לשאלת הבהרה מס' 1 ובחקירתו הנגדית אישר המומחה כי בתוך האבחנה "דיזינס" כלולה האבחנה "ורטיגו"

3.         המומחה טען בחוות דעתו כי בתאריך 7.12.07 (בסיכומי התובע מצוין בטעות 2012) הופיע לראשונה האבחנה של "דיזינס" ואולם בחקירתו הנגדית ולאחר הצגת מסמכים רפואיים חזר בו המומחה מעמדתו זו והודה, כי טענה זו אינה מדויקת ואבחנת ה"דיזינס" נרשמה ע"י נוירולוג מטפל כבר ב-23.7.07 וכן ב-6.7.07 על ידי הנוירולוגית בחדר מיון.

4.         המומחה בחוות דעתו ציין בסעיף "פרשת המקרה" כי התובע פנה לרופא עקב סיפור של נפילה בלילה עקב סחרחורת וחבלת גב תחתון ובעקבות הנפילה שבר צלע 11 וכי בין התאריכים הללו קרי, מ-10.8.07 עד 22.11.07 אין דיווח על ביקור רופא, לאחר שהוצגו בפני המומחה בחקירתו בביהמ"ש ביקורים אצל נוירולוג ביום 2.9.07 וביום 18.11.07, וכן ביקור אצל אורטופד ביום 4.9.07 חזר בו המומחה מעמדתו וטען, כי לא ראה מסמכים אלה. לטענת ב"כ התובע המומחה לא התייחס לחלק נכבד וחשוב של המסמכים של הנוירולוג ושל רופא א.א.ג. בעקבות הנפילה הראשונה לרבות מסמך רפואי החתום על ידיו עצמו מבי"ח נהריה מתאריך 25.12.07.

5.         בתשובה מס' 4 בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה ענה המומחה, כי "סחרחורת סיבובית" באנגלית זה "ורטיגו" אך בחקירתו הנגדית שינה את עמדתו ונתן תשובה נוגדת לתשובותיו לשאלות ההבהרה. הוצגו בפני המומחה ביקורים רבים אצל הנוירולוג המטפל דר' יוסף נאג'ר ובכולם נרשם שהתובע סבל "מסחרחורת סיבובית". המומחה הסכים לכך אך ציין, כי הדבר נרשם תחת הסעיף "תלונות החולה".

            בעניין זה טוען ב"כ התובע, כי הרופא המטפל ובענייננו הנוירולוג מתאר את תלונות החולה בזמן אמת ולכן כאשר נרשם סחרחורת סיבובית ולא "כמעט התעלפות" הרי לכך הוא התכוון.

            התובע מלין על כך שהמומחה לא התייחס לביקורי התובע אצל נוירולוג קופ"ח ולטענתו מדובר בטיפולים החשובים ביותר כי היו בסמוך לאחר הנפילה.

            לא ניתן להתעלם מתלונות החולה ובמיוחד שמסמכי הנוירולוג דר' נג'ר כוונו ל"ורטיגו".

6.         בחקירתו הנגדית ענה המומחה כי הוא לא יודע אם התובע פנה או לא פנה לחדר מיון בעקבות הפנייה. עולה מהמסמכים הרפואיים, כי התובע אכן פנה לחדר מיון והתאשפז במחלקה נוירולוגית כאשר סיבת האשפוז הייתה "סחרחורת סיבובית". העובדה שהמומחה לא ידע אם התובע פנה או לא פנה לחדר המיון ובמיוחד כי הפנייה נעשתה בעקבות נפילה ופגיעה בצלעות מעידה כי המומחה לא עיין במסמכים כמו שצריך.